ההיסטוריה של רדיו טאיסו
מניסוי רדיו ב-1928 ועד טקס יומי למיליונים — וכרטיסי החותמות של הקיץ שכל ילד יפני זוכר.
מתי התחיל רדיו טאיסו?
רדיו טאיסו שודר לראשונה ברדיו היפני ב-1 בנובמבר 1928, לציון הכתרתו של הקיסר הירוהיטו, בהשראת תוכניות התעמלות ברדיו ששודרו בארצות הברית בשנות העשרים.
הרעיון עשה את דרכו מעבר לים: עובדי לשכת ביטוח החיים של הדואר היפני ראו את חברת מטרופוליטן לייף מממנת שידורי התעמלות בוקר בערים אמריקאיות, והציעו את אותו דבר ליפן — הרגל בריאות לאומי המועבר דרך אמצעי התקשורת ההמוני החדש ביותר של התקופה. NHK שידרה אותו, מערך הביטוח של הדואר קידם אותו, ותוך שנים ספורות התעמלות בוקר דרך הרדיו הפכה לשגרה כלל-ארצית.
למה רדיו טאיסו נאסר ואז נולד מחדש?
אחרי מלחמת העולם השנייה השעו שלטונות הכיבוש את השידור ב-1946, מחשש לשימוש בו לתרגולים המוניים ממושטרים. הוא חזר בצורתו המודרנית במאי 1951, עם מוזיקה ותנועות חדשות ועדינות יותר שנועדו לבריאות בלבד.
רדיו טאיסו מס׳ 1 שנולד מחדש — עם מוזיקה של המלחין טדאשי האטורי — עוצב מחדש בכוונה סביב רווחת הפרט: מארש איטי וידידותי יותר שגופים רגילים בכל גיל יכולים לעקוב אחריו. השגרה ההיא מ-1951 כמעט ולא השתנתה יותר משבעים שנה אחר כך, והיא מהשידורים היומיים הוותיקים בעולם. רדיו טאיסו מס׳ 2, גרסה נמרצת יותר למקומות עבודה, הגיע ב-1952.
מהו כרטיס החותמות של רדיו טאיסו?
בכל חופשת קיץ מתאספים ילדים יפנים בפארקים השכונתיים ב-6:30 בבוקר, עושים את השגרה יחד ומקבלים חותמת בכרטיס נוכחות (כרטיס שוּסֶקי) על כל בוקר שבו הגיעו — מסורת שנמשכת מאז שנות החמישים.
כרטיס מלא זיכה לרוב בפרס קטן — עיפרון, מחברת — אבל הפרס האמיתי היה ההרגל והשכונה עצמה: ילדים מנומנמים, סבים וסבתות, והמבוגר האחד עם הרמקול, שכולם קדים זה לזה כשהמוזיקה נגמרת. כרטיס החותמות באתר הזה הוא מחווה דיגיטלית לטקס ההוא. עשו את השגרה, אספו את חותמת היום, שמרו על הרצף.
האם רדיו טאיסו עדיין נהוג היום?
כן — NHK עדיין משדרת אותו כל בוקר, על פי ההערכות עשרות מיליוני אנשים ביפן עושים אותו לפחות מדי פעם, וחברות, בתי ספר ורשויות מקומיות שומרים עליו כטקס יומי משותף.
תמצאו אותו פותח משמרות במפעלים, מלווה ימי ספורט בבתי ספר ומאסף גמלאים בפארקים בכל מחוז. הוא גם הפך בשקט לגלובלי, נישא על סקרנות, נוסטלגיה והמדע ההולך ומצטבר על תנועה קצרה וסדירה. האתר הזה קיים כדי למסור את המסורת לבקרים של שאר העולם — בכל שפה, בכל אזור זמן, בכל קצב.